זהר

י) והאי נקודה כד סלקא לגבי א׳, דאיהו אוירא סתים, אתקרי קמ״ץ, קומץ סתים, בגין וקמץ הכהן ממנה מלא קומצו. ואיהי מחשבה סתימא, ם סתימא, מפתחא דילה מאי ניהו. פתח. ודא ו׳. ואיהי נטוי כגוונא דא ... כד אתפרש מנקודה, איהי רקיע פתוח ודאי.

פירוש מעלות הסולם

י) והאי נקודה כד וכו': ונקודה זו היינו מלכות, כשהיא עולה אצל א׳ היינו תחת החכמה דא״א, כי חכמה נקראת א׳ בסו״ה ואאלפך חכמה. שהיא אויר סתום, כי ע״י עליית המלכות שה״ס י', לאור שהוא חכמה נעשה האור לאויר, ונקרא קמץ שפירושו קמוץ וסתום משום שנאמר וקמץ הכהן ממנה מלא קומצו, כי ע״י עליית המלכות לחכמה דא״א, נשאר א״א בב׳ כלים כתר וחכמה, שבהם ב׳ אורות נפש רוח, והיא היינו החכמה היא מחשבה סתומה מ׳ סתומה כי אינו מאיר, רק בו״ק שהם אור החסדים. שואל, מי הוא המפתח הפותח אותה שתאיר בהארת ג״ר. ומשיב, נקודת פתח וזו ו׳, והיא היינו הו׳ נטויה כעין זה ... דהיינו באלכסון מפנים לאחור, כשהיא נפרשת מן הנקודה דהיינו בעת שמלכות יורדת למקומה, אז היא רקיע פתוח ודאי. ומאיר בהארת ג״ר.