חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת

אות י

זהר

י) כתר עליון, איהו כתר מלכות. ועליה אתמר, מגיד מראשית אחרית. ואיהו קרקפתא דתפלי.

פירוש מעלות הסולם

י) כתר עליון איהו וכו': כתר עליון הוא כתר מלכות, היינו המתפשט בעשר ספירות דאור ישר לזווג דהכאה על מלכות ועולות עשר ספירות דאור חוזר ממלכות עד כתר, ונעשה קומתם של כתר ומלכות שוה. (עי׳ תע״ס ח״ג תשובה רל״ז) ועליו נאמר מגיד מראשית אחרית, דהיינו קומה שלימה מכתר למלכות והוא הגלגולת של התפלין שהם אורות המקיפים.
בע״ח שער דרושי הצלם דרוש ה׳ באמצע דבריו כתב בענין כתר, וז״ל וביאור הדבר, הנה אם כפי מה שחושבים בני אדם שהגלגלת הוא הכתר, והמוחין חב״ד שבתוך הגלגולת א״כ נמצא היות חב״ד שהם המוחין גדולים לאין קץ על הגלגולת שהוא כתר, יען הוא לבוש שלהם, וזה לא יעלה בדעת כלל. אך הענין כי בודאי שהכתר הוא למעלה מן המוחין ואין המוחין בתוכו כלל, אלא למטה ממנו כי כתר גבוה מהם מאד מאד וזה פשוט. ואמנם הכתר הוא מב׳ בחינות: חיצוניות, ופנימיות, שהם מוחין עליונים גמורים, ואותן המוחין שבתוכו הם עליונים מאד מאד לאין קץ על המוחין דז״א הנקרא חב״ד, וכל זה עומד למעלה מן המוחין הנקרא חב״ד, ואמנם חיצוניות הכתר הזה לבד הוא מתפשט ונמשך למטה, בסוד הגלגלת להקיף ולהכתיר המוחין תחתונים הנקרא חב״ד. וכו' וזו הגלגולת ניכרת ועומדת למטה, אך עיקרית הכתר הנשאר למעלה בסוד אור מקיף בלתי מורגש עכ״ל. וזה אמרו כאן על הכתר של כללות אצילות
ואיהו קרקפתא דהיינו גלגולת דתפלי שעל הגלגולת הם אורות מקיפים שנקראים תפילין.