זהר

י) וחד ממנא אתקם על ארבע תלת, ארבע לתתא, בגין דכל אינון משריין עלאין, כד נחתין לתתא, משניין שמא דלהון, בשמהן אחרנין, כד אינון עלאין לא משתנין לעלמין. והאי ממנא עלאה צדקיא״ל קאים עלייהו לגו. את חד נציץ על רישייהו, ואיהי א׳ זעירא, כד האי את נציץ, כלהו נטלין לההוא אתר דנציץ האי נציצו.

פירוש הסולם

י) וחד ממנא אתקם וכו׳: וממונה אחד הוקם על ארבעה פעמים שלשה, שהם ארבעה צדדים למטה, שכל אחד כלול משלשה. והנה כל אלו מחנות העליונים כשיורדים למטה משתנה שמם בשמות אחרים, וכשהם למעלה אין השם שלהם משתנה לעולם. וממונה ההוא צדקיא״ל, עומד עליהם בפנים. אות אחת מתנוצצת על ראשיהם, והיא א׳ קטנה, כשאות הזו מתנוצצת, כולם נוסעים לאותו מקום שמתנוצצת ההתנוצצות.
ביאור המאמר. הזהר מבאר לנו כאן, בכל המאמר שלפנינו, ענין ויקרא אל משה. כי ודאי קריאה זו אין לה שום דמיון ח"ו לקריאה גשמית, אלא דברה תורה כלשון בני אדם. (ברכות ל"א) וא״כ צריכים להבין פירושה הפנימי של קריאה זו. וזהו שפתח ר׳ אלעזר, בתחילת המאמר, שאל לך אות מעם ה' אלקיך. ואומר (באות ה') שפירושו אות ממש. דהיינו מן האותיות של שם הויה, העמק שאלה הוא אות ה' אחרונה דהויה, שהיא מלכות, או הגבה למעלה, זהו אות י׳ דהויה, שה"ס חסד. הרי שסוד האותיות הם כלים של הע״ס שהאורות מתפשטים בהם. שמאותיות אלו וצירופיהם נאצלו סוד הדיבור והקריאה של מעלה, כמו שהקריאה הגשמי יוצאת מצירופי אותיות הגשמים.
וז״ש (באות ז') כד סליק עננא על משכנא ושרא עלוי, כל אינון רתיכין וכו' ולא יכול משה לבא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן, שמחמת שהענן כסה כל המרכבות והכלים שבמלכות, הנקראת אוהל מועד, לא יכול משה לבא לאוהל מועד. והנה ענן הזה שכסה את המלכות וכל המרכבות שבה, ה״ס ב׳ אותיות ק״ר שבמלה ויקרא, כמ״ש לפנינו (באות י״ג) כי הק׳ דויקרא ה״ס גבורה, דהיינו הדינין הנמשכים מקו שמאל. והר׳ דויקרא ה״ס ת״ת, דהיינו הדינים הנמשכים מקו אמצעי, שצירופם הוא אותיות ק״ר, שה״ס קרח הנורא, כי דינים דשמאל ה״ס קרח, ודינים דקו אמצעי ה״ס נורא. ואלו ב׳ אותיות ק״ר כיסו כל החסדים שבאות י׳ דויקרא, שה״ס חסד. והקפיאו כל האורות שבאות א׳ דויקרא שה״ס מלכות. שמחמת זה נתכסו כל המרכבות והכלים שבמלכות, ולא יכול משה לבוא אל אוהל מועד. וז״ש, (באות י״ג) חד דחפי לאת א׳ וחד דחפיא על י׳ ונמשך החשך והענן הזה עד שהאירה אות ו', דהוי״ה, שה״ס קו האמצעי, שהוא ז״א, ויחד ב׳ הקוין חסד וגבורה זה בזה ואז נתמתקו הדינים שבגבורה ות״ת דמלכות שהם ב׳ אותיות ק״ר, ולא כיסו יותר את האורות והמרכבות שבמלכות, וע״כ, אז כבר יכול משה לבוא אל אהל מועד. ונבחן שנעשה הצירוף של ויקרא. כי ד׳ אותיות יקר״א הם חו״ג תו״מ שבמרכבת הימין של המלכות, שה״ס מלאך מיכאל. אשר בטרם שנתקנו עם הו׳ דהויה, היו אותיות ק״ר שבהם, מכסות על האורות שבאותיות י׳ א׳ שבהם, אשר אז לא היה משה יכול לבא אל אהל מועד. ועתה שנתוסף עליהם ו', כבר יכול לבא אל אהל מועד, וע״כ נבחן כללות הצירוף הזה של אותיות ויקר״א, שהוא קריאה והזמנה אל משה לבא אל אהל מועד. כמ״ש לפנינו.
ומתוך שהזהר רוצה לפרש ענין הענן שכסה על מרכבות שבמלכות, מה הוא, ובאיזה מקום הוא שולט, ע״כ מביא הזהר סוד מרכבה תחתונה, שהם ד׳ מלאכים, מיכאל גבריאל אוריאל ורפאל, שכל אחד מהם כלול מג' קוין שהם חג״ת, וג״פ ד׳ הם י״ב, שהם כנגד י״ב צירופי הויה שבמרכבה עליונה. אמנם הם כלולים זה מזה, וע״כ יש סוד י״ב בכל אחד מד׳ מלאכים ההם, דהיינו שבכל אחד מהם יש ד׳ סטרין, שהם חו״ג תו״מ, ובכל סטר, יש חג״ת, שביחד הם י״ב. באפן, שיש ד׳ סטרין חו"ג תו״מ שבכל אחד מהם ג׳ קוין חג״ת במיכאל. שבסטר מערב שהוא מלכות יש ג׳ מלאכים שהם חג״ת אשר שם, שנק' מיכאל צדקיאל ועוד מלאך שלא נזכר שמו. ועליהם מתנוצצת אות א׳. ובסטר מזרח שהוא ת״ת, יש ג׳ מלאכים חג״ת, שהם מיכאל רזיאל ורומיאל, ועליהם מתנוצצת אות ר׳. ובסטר צפון, שהוא גבורה יש ג׳ מלאכים מיכאל יופיאל וחכמיאל. ועליהם מתנוצצת אות ק. ולסטר דרום שהוא חסד, יש ג׳ מלאכים, מיכאל קדומיאל אוריאל. ועליהם מתנוצצת אות י'. וב׳ סטרין, גבורה ות״ת שהם אותיות ק״ר, מכסים על ב׳ אותיות י וא׳ כנ״ל, ואז לא יכול משה לבא אל אוהל מועד כנ״ל עד שהאירה עליה הו׳ כנ״ל. ואח״כ מבאר ד׳ סטרין דגבריאל כמ״ש לפנינו.
וז״ש (באות ט') ארבע סטרין דמשריין אתגניזו, דהיינו ד׳ סטרין דמיכאל, שמטרם שנתקנו, שלטו בהם אותיות ק״ר, וכיסו הכל, כנ״ל. תקונא קדמאה דחד משמרה מאינון ד׳ משריין, דהיינו צד המלכות שבהם, כלא עד דאתתקנו, מטרם שנתקן הכל בקו האמצעי, הוא רישא לסטר ימינא צדקיאל וכו' דאיהו תחות שולטנא דמיכאל וכו' וחד ממנא אתקם על ארבע תלת דהיינו ג׳ מלאכים שבצד המלכות דד׳ סטרין דמיכאל את חד נציץ וכו׳ א׳ זעירא, שעליהם מתנוצצת אות א' זעירא של ויקרא. כנ״ל. וזכור דברים אלו לכל המשך המאמר.