זהר

יט) משרייא תניינא, אתמנא בארבע שעתי אחרנין, ולא אמרי שירתא, בר תרי שעתי, עד דאתפלג ליליא, ועאל קודשא בריך הוא בגנתא דעדן.

פירוש הסולם

יט) משרייא תניינא אתמנא וכו': מחנה השניה נתמנה לומר שירה, בארבע שעות השניות, ואינם אומרים שירה רק שתי שעות, עד שנחלק הלילה. והקב"ה, שהוא קו האמצעי, נכנס בגן עדן.
פירוש. כי מחנה מלאכים השניה, ה"ס הנמשכים מקו שמאל, כי משמרה השניה היא קו שמאל, (כנ"ל אות ט"ו) והיו צריכים לומר שירה עד תחילת ארבעה שעות השלישיות. אמנם כיון שמבחינת מציאות המלכות נחלק הלילה על ד' חלקים חו"ג תו"מ, שבכל אחת ג' שעות, ונמצא שבנקודת חצות הלילה, נסתיימה ספירת הגבורה שהיא קו השמאל ומתחלת ספירת הת"ת שהוא קו האמצעי, לפיכך הוכרחו המלאכים שמקו שמאל להפסיק שירתם, כי כבר התחיל שליטת קו האמצעי מבחינת מציאות הלילה, כמו שנתבאר היטב לעיל (באות ט"ו) וז"ש, ולא אמרי שירתא בר תרי שעתי עד דאתפלג ליליא, שמוכרחים להפסיק שירתם בנקודת החצות, משום שאז, ועאל קב"ה, שהוא קו האמצעי, בגנתא דעדן, שהוא המלכות. וכבר עברו זמנם, של הנמשכים מקו שמאל, מלומר שירה.