זהר

יט) אמרו אחיכם שונאיכם, אלין אינון אחוכון בני עשו. מנדיכם, כד"א סורו טמא קראו למו. דלית עמא דקא מבזין לון באנפי, ומרקקין באנפייהו לישראל כבני אדום. ואמרי כלהו מסאבין כנדה, ודא איהו מנדיכם. למען שמי יכבד יי', אנן בנוי דאל חי. די בן יתייקר שמיה. אנן שלטנין על עלמא בגין ההוא דאקרי גדול. עשו בנו הגדול. ובשמא דא אקרי קב"ה גדול, גדול יי' ומהולל מאד. אנן בני הגדול, ואיהו גדול. ודאי למען שמי יכבד יי'.

פירוש הסולם

יט) אמרו אחיכם שונאיכם: אלו הם אחיכם בני עשו. מנדיכם, כמ"ש, סורו טמא קראו למו. שאין עם, שיבזו בפניהם של ישראל וירקקו בפניהם, כבני אדום. ואומרים על ישראל שכולם טמאים כנדה, וזהו מנדיכם. למען שמי יכבד ה', שאומרים, אנו בני אל חי, ובנו יתכבד שמו, אנו שולטים על העולם, משום אותו הנקרא גדול, שכתוב, עשו בנו הגדול. ובשם זה גדול נקרא הקב"ה, שכתוב, גדול ה' ומהולל מאד. אנו בנו הגדול, והוא גדול, ודאי עלינו נאמר, למען שמי יכבד ה'.