תוכן

אמרות בעבודת ה'
בפסוק "לב טהור ברא לי ה' ורוח נכון חדש בקרבי" (תהלים נא, יב). משל לבן מלך שאבד כל תאות אכילה ואין לו שום רצון ללכת אל שולחן המלך, ועל כן אינו מבקש לאביו שיקראהו אל השלחן, כי יהיה לשניהם צער מזה. אשר אם הוא חכם, יש לו גם את זאת לספר לאביו, ואז ירפאהו ויהיה לו תאוה ויוכל אביו להנותו.
ועד"ז בהיות שאין להאדם חמדה הרוחניות [הרוחנית], ואז אין תפילתו נשמעת, ומאי תקנתיה, כי יתפלל גם על זאת שיתן לו לב טהור שיתאוה לו ית', ואז יוכשר לרוח נכון.
*
במלחמת ה' צריך להזהר בכל פנותיו אשר פונה להשים כנגד עיניו את המטרה. על דרך משל ברובה קשת, אם מסתכל על המטרה, יכול להיות שלא יחטיא אותה, ואם לא יסתכל עליה, אז בלי ספק שיחטיא את המטרה ועבודתו בחנם. כמו כן במלחמת השי"ת, אם לא יהי' בעת העבודה המטרה שׂוּמַה נגד עיניו, אז ודאי יהיה יגיעו לריק.
*
ונודע שקודם תשובה נקראים תרי"ג מצוות תרי"ג עיטין דאורייתא, כי כולם ביחד אין להם אלא מטרה אחת, דהיינו לזככו שיבא לכלל תשובה, כמו שאמרו ז"ל (בראשית רבה מד, א) "מאי אכפת ליה לקוב"ה וכו' אלא לא נתנו תורה ומצוות אלא לצרף בהם את ישראל", ו"בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין" (קידושין ל, ב).
וענין הזיכוך הוא בשנים, דהיינו למאוס ברע (המתוק ללב), ולבחור בטוב (שהוא מובדל מלבו), ובשתי אלה אם יומצא מזוכך, תיכף יזכה לשוב לשורשו ויושאר דבוק בו ית' בנצחיות, כמו שאמרו ז"ל, "היכי דמי תשובה, עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לכסלו עוד", וכמו שכתוב (תהלים פה, ט) "אשמעה וכו' כי ידבר שלום אל עמו ואל עבדיו ואל ישובו לכסלה עוד".
והנה באבר המדולדל מבשר ודם, תיכף בעת הפרדו מגופו יחסר להחלק כל חיותו, ואינו מצטער ומתענג ממושגי הגוף הקודם לו כלל, ועכ"ז אינו לקוי כי אם באחת. נוסף עליו נפש האדם בהיותו מדולדל משורשו, חוץ מזה שאינו מצטער ומתענג מבחינת השורש, נוסף לו עוד מכה על מכתו, כי התלבשה בגוף הבשרי ונמצאת מצטערת ומתענגת מבחינת שמרי הקליפות, שהולכת וטובעת בהם ומתרחקת עוד ביותר משיעור החתך. ועל זה ענין "קדש את עצמך במותר לך" (יבמות כ, א) מועיל למאוס ברע, ורדיפה גדולה אחר קיום המצוות בשלימות מועיל שירצה ויתאוה בטוב.