תוכן

יט) (ונלע"ד, כי תחילה בהיות באחור, נתנים לה המוחין הראשונים עצמם אליה שלא ע"י ז"א, כי תחילה לא יצאו הארתם רק מהחזה ולמטה, אך עתה כל הארתם גלויה, ולוקחת כולם, ולכן נגדלת כל האחור. ואחר כך מוחין החדשים נתנים אליה פב"פ, כולם עם ז"א. ואחר כך מסתלקין ממנה, וניתנים אל ז"א אלו החדשים, והיא מתמעטת עד חציו פב"פ. ונמצא א"כ, כי אב"א תחילה נתנו המוחין ההם אליו ואחר כך אליה. והמוחין חדשים, תחילה ניתנו אליה פב"פ, ואחר כך אליו. וזה יובן בענין ראש השנה).