תוכן

יט) והנה ענין הרצועות נתבאר בהקדמת התקונין דף ט' ע"א, גם ברעיא מהימנא פרשת פנחס דף רנ"ח ע"ב, והענין הוא, כי הנה רחל היא נעשית מבחי' נו"ה, ומקום התחלתה היא בחזה דז"א, כנזכר באדרת נשא דף קמ"א ע"ב, ואמנם עיקרה הוא מן ההוד שהוא שמאל, וכנודע דאיהו בנצח ואיהי בהוד, ולכן רצועת השמאל שהיא הוד היא מסתיימת עד החזה לבד, לפי שמשם הוא התחלת רחל. אבל רצועת הימין, היא נצח, ולכן היא מתפשטת יותר למטה, ושיעורה עד הטיבור, כי הלא בטיבורא שלים, כנזכר באדרת נשא. וז"ש בתקונים דף ט' ע"א בסוד הרצועות, ונמצא כי רצועת הנצח היא קצרה, ורצועת ההוד היא ארוכה. ואע"פ שבפרשת פנחס בר"מ דף רכ"ח ע"ב, נאמר כי רצועת ימין היא ארוכה, ורצועת שמאל היא קצרה. ואין זו קשיא, כי שם נאמר בבחי' המניח, אבל בתקונים מדבר בבחי' הבינה עצמה, כי השמאל שבו הוא הימין שלה, והשמאל שבה הוא הימין שבו. והנה כיון שעתה הם מתפשטים עד רחל, שהיא פרצוף גמור, ואינה כמו לאה, שהיא קשר תפילין דעור בלבד. ורחל תפילה ש"י בפרשיות ממש, וכל עצמה של רחל היא מן הנצח וההוד, על כן שתי הרצועות נמשכים דרך החזה, והאחד נשארת שם, והשנית מתפשטת עד הטיבור כנזכר לעיל. והנה כבר הודעתיך כי נ"ה של ז"א נתחדשו בו, ונתכוננו על ידי הבינה, בסוד כונן שמים בתבונה, וזהו שאמר כאן תרין רצועין נ"ה דאחידן בה' עילאה כו'.