תוכן

יט) לא תיעול ולא תיפק, כלומר כי קליפת נוגה כשיורדים הנשמות, היא לוקחתם בסוד טקלא, כדאיתא בסבא פ' משפטים, שקליפת נוגה פעמים מכרעת לצד הקדושה, ופעמים לצד הטומאה. וז"ש רשב"י בפרשת משפטים, ראיתי דמעת העשוקים, והפירוש קליפת נוגה כשלוקחת הנשמה, לחסרון כוונת הבועל, ולפעמים היא נקשרת לצד הטומאה, ונעשקים כל אותן הנשמות, וז"ס יש נספה בלא משפט. ולז"א לא תיעול ולא תיפק, לא תיעול לקחת הנשמה כנזכר, ולא תיפק, ר"ל: ולא תוציא אותה מידינו. ומ"ש לא דידך ולא בעדבך, ר"ל: איני רוצה בשליחותך כלל, לא בדידך שהוא מצד הקליפה. ולא בעדבך, ר"ל איני בגורלך, שלפעמים נכללת בקדושה, או לפעמים להיפוך.