חיפוש מתקדם

חיפוש חופשי

אות יט

תוכן

יט) והנה נתבאר, כי לעולם בכל עליית בחי' דבר קדושה, אין הרושם הא' מסתלקת משם, ונמצא כי רושם הא' של ז"א, נשאר שם תמיד, ובפרט עם מה שנ"ל בדרושים הקודמים, בענין קבלת שבת, כי אין בחי' העצמות והאורות עולה כלל בשבת, ונשאר במקומו, כי בחי' הכלים בלבד הם העולים, ונמצא עתה בחזרת העמידה דשחרית, שהכלים של פרצוף יעקב עלה שם, והלבישו עצמות אורות ז"א כשיעור קומתו, וגם רחל היא שוה בקומתו כנזכר, והם מזדווגים יחד עתה. אבל בערך שנשאר שם רשימו דז"א במקומו הא' נחשב הזווג הזה, כאלו הוא ממש זיווג דז"א עצמו עם רחל.