תוכן

יט) ומלך זה נתפשט מכל היסוד בכללו, ולפיכך נאמר בו ושם עירו, הרומז למלכות שבו. ונקרא עוית, מלשון עוות, פמד"א (תהלים קמ"ו ט') ודרך רשעים יעוות. כי המלכות שביסוד זה נתעוותה להשפיע מן הצינור השני שבו, וזהו (שם י"א ז') כי צדיק ה' צדקות אהב ישר יחזו פנימו, כי היסוד שבקדושה הנקרא צדיק צדקות אהב, שהם נ"ה, אהב לבשל בהם הזרע העליון, כדי להורידו אליה דרך הצינור הימין, ישר שהוא הצינור ימיני, יחזו פנימו, מדת המלכות הי' מקבלת ממנו דרך ישר, וזו השפיעה ממנו דרך הצינור השמאלי, ועוותה דרכה, ולכן נקראת עוית. וכנגדו בנוקביה דז"א ג"כ עוותה דרכה, לתת מהצינור השני שבה.