תוכן

יט) ואחר שמלובשים העולמות במלכות, אז היא עולה ומתייחדת עם ז"א ע"י מחשבת התפילה, דהיינו ו"ה, שהם נקראים בנים לאו"א דהיינו י"ה. ואנו להם בנים, דכתיב בנים אתם לה' אלהיכם, לה': הוא ז"א, אלהיכם: היא הנוקבא. ולפיכך עולה התפילה עד מקום הבנים, ואינה עולה יותר, לפי שהתפילה היא במלכות, מה שאין כן ע"י קריאת התורה, שעולה עד למעלה, דהיינו להוריד החסדים מאבא והגבורות מאימא, דהיינו י"ה, ומחברים אותם בז"א, דהיינו התורה, לפי שהתורה היא בזעיר. וזו היתה כוונת הבריאה, להוריד החסדים והגבורות ע"י, לעבדה ולשמרה ולתקן העולמות, לולי החטא שגרם כל זה, כנז"ל ע"כ.