זהר

יט) דבר אחר, טוב נקלה, דא יעקב, דמאיך רוחיה לגביה דעשו, בגין דלבתר ליהוי עבד לו, וישלוט עלוי, ויתקיים ביה, יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים וגו', ועדיין לא הוה זמניה כלל, אלא בגין דסליק ליה יעקב, לבתר יומיא, ועל דא הוה מיד נקלה, ולבתר, ההוא דאיהו מתכבד, יהא עבד לו, ההוא דאיהו חסר לחם, יהא עבדא, לההוא דיהבו ליה רוב דגן ותירוש.

פירוש הסולם

יט) דבר אחר טוב נקלה: זה יעקב, שהשפיל את רוחו לפני עשו, כדי שלאחר כך יהיה עשו עבד לו, וישלוט עליו, ויתקיים בו ​יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים וגו'. ועתה עוד לא היה זמנו כלל שיעקב ישלוט עליו, ומשום שיעקב הניח אותו אל אחרית הימים על כן היה עתה נקלה. ולאחר כך, באחרית הימים, אותו שהיה מתכבד, יהיה אז עבד לו, אותו שיהיה אז חסר לחם, דהיינו עשו, יהיה עבד לאותו שנתנו לו, ​רוב דגן ותירוש, דהיינו יעקב.