זהר

יט) סתרא דסתרא דא, כד הוה בקדמיתא בהאי סופא דמחשבה, דאיהו פרושא דאורייתא דבכתב, ואיהי תורה שבעל פה, ועל דא אקרי באר, שנאמר הואיל משה באר את התורה, בא"ר איהו לההוא דאקרי שבע, דכתיב ויבנהו שבע שנים. והיינו קול גדול.

פירוש הסולם

יט) סתרא דסתרא דא וכו': זהו סוד הסודות כי כשהיה בתחילה, מטרם שיצא לחרן, היה בסוף המחשבה הזו, שהוא הפירוש לתורה שבכתב, והיא נקראת תורה שבעל פה, שהיא הנוקבא. מחשבה, פירושו בינה. סוף המחשבה, היינו הנוקבא בעת שהיא נמתקת בבינה, וע"כ היא נקראת באר, שנאמר ​הואיל משה באר את התורה, משום שהיא באר, דהיינו ביאור, לאותו הנקרא שבע, שהיא בינה, שהיא מבארת ומגלית החכמה שבה, שנאמר ​ויבנהו שבע שנים, ובהמ"ק ראשון ה"ס בינה. והיינו קול גדול, כשהנוקבא מקבלת חכמה מן הבינה, היא בבחינת קול גדול, ולא קול יעקב, שהיא חסדים כנ"ל.