זהר

יט) פתח רבי יהודה אבתריה ואמר, ויעתר יצחק ליי' לנכח אשתו. מהו ויעתר, דקריב ליה קרבנא, וצלי עלה. ומה קרבנא קריב. עולה קריב, דכתיב ויעתר לו יי', כתיב הכא ויעתר לו יי', וכתיב התם ויעתר אלהים לארץ וגו', מה להלן קרבן, אף כאן קרבן. כתיב ויעתר יצחק, וכתיב ויעתר לו, דנפק אשא מלעילא, לקבלא אשא דלתתא.

פירוש הסולם

יט) פתח רבי יהודה אבתריה ואמר, ​ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו: שואל מהו ויעתר, ואומר שפירושו הוא, שהקריב קרבן והתפלל עליה. ואיזה קרבן הקריב, היינו קרבן עולה. והראיה, אשר ויעתר פירושו שהקריב קרבן הוא, כי כתוב כאן, ויעתר לו ה', וכתוב שם,​ויעתר ה' לארץ מה שם פירושו, שהקריב קרבן, אף כאן שהקריב קרבן.
כתיב ויעתר כתוב ויעתר יצחק, וכתוב ויעתר ה', ואם ויעתר פירושו קרבן, מהו פירושו של ויעתר ה'. ואומר, שפירושו של ויעתר ה', הוא ג"כ בחי' קרבן, דהיינו שיצא אש של מעלה כנגד האש של מטה. כי צריכים ב' אשיות לאכילת הקרבן, אש של גבוה ואש של הדיוט וע"כ ויעתר יצחק הוא על אש של מטה, ויעתר לו ה' הוא על אש של מעלה.