זהר

יט) תא חזי, אתת חוה לעלמא, אתדבקת בהאי חויא, ואטיל בה זוהמא. וגרמא מותא לעלמא, ולבעלה. אתת שרה, ונחתת וסלקת, ולא אתדבקת ביה, כד"א ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו. אתא נח לעלמא, מה כתיב, וישת מן היין וישכר ויתגל וגו'.

פירוש הסולם

יט) ת"ח אתת חוה וכו': בוא וראה, באה חוה לעולם, נדבקה באותו הנחש, והטיל בה זוהמא, וגרמה מות לעולם, ולבעלה. באה שרה, וירדה, למקום הס"א, ועלתה, ולא נדבקו בה הקליפות, כמש"א ​ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו. בא נח לעולם, מה כתוב, ​וישת מן היין וישכר ויתגל.