זהר

יט) והאי נציצו, סלקא ונחתא. והאי איקרי בוצינא דקרדינותא. האי אתקין ובטש בכל נטיען נהורין, ואומר לו גדל. כדין אפיק מבועין ההוא אתפשטותא עילאה קדמאה, ואשקי ונהיר לכלהו, ואתרביאו.

פירוש הסולם

יט) והאי נציצו סלקא וגו': והניצוץ הזה, שהוא המפתחא, עולה ויורד, שמאיר בחכמה ממטה למעלה ע"י התכללות בקו שמאל, ומאיר בחסדים שבימין ממעלה למטה. והוא נקרא בוצינא דקרדינותא, דהיינו הניצוץ הקשה, זה הוא המתקן והמכה בכל נטיעות המאורות, ואומר לה גדלי. כי הוא סוד המסך שעליו יוצאים כל שיעורי הקומה שבכל המדרגות. כי אז אותה ההתפשטות העליונה הראשונה, שה"ס ישסו"ת, מוציאה מבועים ומשקה ומאירה לכולם, וגדלים. (ועי' להלאה אות ע"ג).