זהר

יט) ת"ח. מלה דלעילא לא אתער, עד דאתער לתתא בקדמיתא, על מה דתשרי ההיא דלעילא. ורזא דמלה, נהורא אוכמא, לא אתאחיד בנהורא חוורא. עד דאיהי אתערית בקדמיתא. כיון דאיהי אתערית בקדמיתא. מיד נהורא חוורא שרייא עלה.

פירוש הסולם

יט) ת"ח מלה דלעילא וכו': שום דבר מלמעלה אינו מתעורר, מטרם שנתעורר תחילה מלמטה על מה שעליו ישרה הדבר שלמעלה. וסוד הדבר אור שחור שבנר, שה"ס הנוקבא אינה נאחזת באור הלבן שבנר, שה"ס ז"א, מטרם שהיא מתעוררת תחילה, כיון שהיא נתעוררת תחילה, מיד שורה עליה אור הלבן. כי התחתון מחויב להתעורר תחילה.