זהר

יט) פקודא בתר דא, לעשות לעד זומם כאשר זמם לעשות לאחיו. תרין סהדי שקרא דאינון סמאל ונחש, אי ייתון לאסהדא סהדותא דשקר על ישראל, דטעו בין ו' לז' דאינון אתוון זו. והאי איהו עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו.

פירוש הסולם

יט) פקודא בתר דא וכו': מצוה שלאחר זו, היא, לעשות לעד זומם כאשר זמם לעשות לאחיו. ב' עדי שקר, שהם סמאל ונחש, אם יבואו להעיד עדות שקר על ישראל, שטעו בין ו' לז', דהיינו בין ז"א, שהוא חג"ת נה"י, למלכות שהיא ז', דהיינו שחטאו והרחיקו בחטאם את הו' שהיא ז"א, מן הז', שהיא מלכות. שהם אותיות זו. וזהו, עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו. דהיינו, שרומז על העם, שמיחד הז' עם הו'.