פירוש הסולם

יט) וז"ש (באות י"ד) וכד תבין לגבי ההוא אתר, ועאלין תמן, כדין אקרי ההוא אתר מלך. דהיינו בעליה הב' לישסו"ת, שחג"ת דז"א מקבלים המוחין דחב"ד, נקראים אז ישסו"ת מלך. ולפיכך יש לכוין עליה הב' הזו, במלה מלך של הברכה. כי ומלך לא אתקרי, בר כד אינון, מתקרבין לגביה, דהיינו רק החג"ת שבעליה ב', כי ומלכא אימתי אקרי מלך, כד רברבנוי אתיין לגביה עתירין מסתפקן וכו', כי בעליה א' כשחג"ת דז"א היו עניים מחוסרי כל, דהיינו בקטנות, אין ישסו"ת נקרא מלך בשביל עליתם, אלא עתה בעליה ב', אחר שכבר קבלו הארת ו"ק והכלים דחג"ת נה"י דז"א כבר נקשרו זה בזה, ומקבלים בעליה הזו את המוחין דחב"ד, אז נקראים ישסו"ת מלך. כי עתה הם עשירים, ויש להם לחג"ת כל מה שצריכים, בלי חסרון. מלך לתתא, המלך שלמטה, דהיינו המלכות, מתי היא נקראת מלך, הוא כשאלו החג"ת דז"א שנעשו לחב"ד, משפיעים לה המוחין שלהם. וז"ש, כד אלין מעטרין ליה בספוקא בעטרין קדישין, דהיינו בעת שז"א משפיע לה עטרות הקדושות, שה"ס ג"ר. אז נקראת המלכות מלך כלפי התחתונים.