זהר

יט) וישראל לתתא, הוו מתברכן מאתר דכל אינון ברכאן נפקין ביה, ולא מתעכבי למיפק, הה"ד יברכך יי' מציון, וכתיב כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה יי' את הברכה חיים עד העולם. ודא איהו נהירו דעלמא. דכתיב מציון מכלל יופי אלהים הופיע. הופיע: נהיר. כד"א הופיע מהר פארן. וכד ינהר, ינהר לכלהו עלמין.

פירוש הסולם

יט) וישראל לתתא הוו וכו': וישראל למטה היו מתברכים ממקום שכל אלו הברכות יוצאות בו ואינן מתעכבות לצאת, שהיא מלכות, ז"ש, ​יברכך ה' מציון. וכתוב ​כטל חרמון שיורד על הררי ציון, שהיא מלכות, וכתוב, כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם (עי' לעיל בדבור הסמוך). וזה הוא האור של העולם. שכתוב ​מציון מכלל יופי אלקים הופיע. הופיע, פירושו מאיר. כש"א, ​הופיע מהר פארן. וכשמאיר הוא מאיר לכל העולמות.