זהר

יט) ואית אורייתא עלאה, דלא אתקרי בה בריאה, אלא אצילותא דיליה, והיא והוא כלא חד. וכל בר נש דאשתדל באורייתא, שמיה דקודשא בריך הוא תמן. כל שכן וכל שכן בבוצינא קדישא.

פירוש מעלות הסולם

יט) ואית אורייתא עלאה וכו׳: ויש תורה עליונה, שהיא תורה דאצילות שלא נקרא בה לשון בריאה, אלא היא אצילות שלו, והיא היינו התורה, והוא היינו הקב״ה הכל אחד, כי בע״ס דאצילות איהו וחייוי וגרמוהי חד בהון (עיין לעיל בהקדמה אות ס״ט) וכל אדם המשתדל ומתייגע בתורה, זוכה ומשיג שמו של קב״ה שם, בסו״ה ומשחרי ימצאונני, שזוכה לגילוי פנים של השגחתו יתברך, (עיין בהקדמה לתלמוד עשר הספירות מן אות מ׳ בביאור דברי חז״ל יגעתי ומצאתי תאמין שאם יש יגיעה לא שייך לשון מציאה עיי״ש) כש״כ וכש״כ בהמאור הקדוש שהוא רבי שמעון.