זהר

יט) ת״ח, קמ״ץ איהו סתים באות י׳, מכל סטרא, עילא ואמצעיתא ותתא. ודא קומץ סתים בתלת ספירן. פתיחו דיליה איהו בחמש אור, דאינון ה׳ אצבען עלאין. ואינון ה׳ עלאה, חמש, אָאֵאֹאִאֻ דאינון אור אור אור אור אור, ה׳ זמנין, ה׳ נהורין דעובדא דבראשית. ונקודה דילהון אָאֵאֹאִאֻ חמש דסלקן לעשר.

פירוש מעלות הסולם

יט) ת״ח קמ״ץ איהו וכו': בוא וראה. קמץ הוא סתום באות י׳, דהיינו בזמן הקטנות, שלא נשאר במדרגה רק כתר חכמה וג״ר דבינה. מכל בחינות של הי׳ שהם רת״ס מעלה ראש, ואמצע תוך, ומטה סוף. והוא קמוץ וסתום בג' ספירות, שהם ג״ר דכלים ונפש רוח דאורות. התפתחות שלו הוא, כלומר זמן הגדלות, בחמשה אורות שהם ה׳ אצבעות עליונות דהיינו קומה שלימה של נרנח"י, והם ה' עליונה, דהיינו ישסו״ת, חמש אלפין שהן: אור, אור, אור, אור, אור. חמש פעמים, ה׳ אורות הנאמרים במעשה בראשית. והנקוד שלהם הוא א׳ בקמץ, א׳ בצירי, א׳ בחולם, א׳ בחירק, א' בשורוק. דהיינו חמשה אורות הנרמזים בנקודות בחמשה כלים שהם אותיות, העולים לעשר, דהיינו קומה שלימה, מאורות וכלים.