זהר

יט) רעיא מהימנא, אנת ואבהן, הקיצו ורננו לאתערותא דשכינתא דאיהי ישנה בגלותא. דעד כען צדיקיא כלהו דמיכין ושינתא בחוריהון, מיד יהיבת שכינתא תלת קלין לגבי רעיא מהימנא, ויימא ליה קום רעיא מהימנא, דהא עלך אתמר קול דודי דופק לגבאי, בארבע אתוון דיליה. ויימא בהון, פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי, דהא תם עונו בת ציון לא יוסיף להגלותך.

פירוש מעלות הסולם

יט) רעיא מהימנא אנת וכו׳: רועה הנאמן אתה והאבות הקיצו ורננו להתעוררות השכינה שהיא ישנה בגלות, כי עד עכשיו כל הצדיקים ישנים, והשינה בחורי עיניהם, מיד נותנת השכינה ג׳ קולות אל הרועה הנאמן היינו משה רבינו ואומרת לו קום רועה הנאמן, כי הרי עליך נאמר קול דודי דופק אצלי בארבע אותיות שלו דהיינו הוי״ה שלימה כי יה״ו ה״ס ג׳ אבות עם ה׳ של משה שתתגלה בגמר כל התקונים (עי׳ לעיל בהקדמה ראשונה דף ח׳ אות י״ב) ויאמר בהם פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי, נגד חו״ב תו״מ, כי הרי תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך.