תוכן

יח) והענין במה שנתבאר, כי יש ברישא דא"א חד קוצא דשערי, דתליא עד רישיה דז"א במקום העורף מכנגד המצח שלו, והוא מאיר במוחין דז"א, ומוציא הארתם לחוץ. ועד"ז יש חד קוצא דשערי דתליא מן רישיה דז"א עד רישא דנוקביה במצח שלה ממש, כמו שיתבאר ב"ה בענין תפלה של יד וזה דז"א הם שערות שחורות, כנז' באדרא רבא. והנה אותו קוצא דשערי דרישא דאריך, נקרא ציץ לשון דכורא, לפי שהוא מתפשט עד ראש ז"א שהוא הזכר. אבל קוצא דשערי דרישא דז"א, הוא עצמו נקרא ציצית, לשון נקבה, לפי שהוא מתפשט ונתלה עד רישא דנוקבא, והם בחי' הציציות הנ"ל. כי הטלית עצמו, הוא בחי' אחרת כמו שיתבאר.