תוכן

יח) ואמר צור ילדך תשי, שבהיותך צריך להיות מגולגל פעם אחר פעם, אתה מורה ח"ו תשות כח למעלה, שלא היה ח"ו כח בידו לעשות אותך טוב בפעם א'. כמו היוצר כלי חרס, שאינו בקי באומנתו, שאינו יודע להוציא את הכלי טוב ויפה בפעם א', וחוזר לעשות פעם אחר פעם. ואמר ותשכח אל מחוללך, ולא אמר לא ידעת, אלא לשון שכחה, שאף בפעם ב' וג', אם היה זוכר מה שעשה בפעם א' מן החטא, שעליו נדחה מג"ע, לא היה חוזר בהן באלו הפעמים, אלא שהוא שוכח, וחוזר עליו, ככלב שב על קיאו. וז"ש, ובכן ראיתי רשעים קבורים. ואחר שנקברו מן הפעם הא', חוזרין ובאין לזה העולם. וז"ש ובאו, מפני שדחו אותם מג"ע. וז"ש וממקום קדוש יהלכו, שהוא ג"ע. ואם היו זוכרים עונותיהם הראשונים, שעליהם באה להם הצרה הזאת, לא היו חוזרין עליהם. אבל הם שוכחים כל מה שעשו בפעם הא', וז"ש וישתכחו בעיר, בעה"ז, שהוא העיר שכחו, אשר כן עשו בפעם הא', וחוזרים על קיאם. נמצא שגם זה הפעם הב' או הג' שבאו היה הבל, שלא תקנו כלל, אלא אדרבא קלקלו יותר, וז"ש גם זה הבל.