תוכן

יח) וא"ת, כיון שכל החרדה הזאת לא נעשתה אלא להפרע מן הרשעים, נראה מזה, כי ח"ו הפוגם פוגם למעלה. לזה אמר אינו כן, כי אם שיחת האדם לא לו שיחת, כלומר לא שיחת למעלה כלל, רק בניו מומם, המום הוא אליהם לבניו לבד ונקרא מום, ביען כי יש רמ"ח איברים ושס"ה גידים שבאדם, וכשהאדם מבטל מצות עשה, גורם שיחסר ממנו האבר שכנגד אותה מצוה מעיקרו, אבל כשעובר על לא תעשה, הוא כמו שנותן אצבע בעין, שעושה מום במה שהיה לו כבר, וז"ש בניו מומם. והוא יתברך חשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח, ומגלגל את האדם פעמים שלש עם גבר. ז"ש דור עקש ופתלתול, מביא את האדם לזה העולם. ועל זה אמר דור וחוטא, וצריך להתגלגל עוד פעם שנית לתקן, ואדרבה מקלקל יותר, וז"ש עקש, וחוזר ומעקש יותר, כסיל שונה באולתו. ומגלגל אותו פעם שלישי, וחוזר לאולתו, וז"ש ופתלתול. ועל כן אמר הלה' תגמלו זאת, הוא עושה לטובתכם, ואתם מכעיסים אותו.