תוכן

יח) ואמנם סבת חזרת אלו החסדים למעלה, הוא, כנודע אצלינו, כי כל אור ישר היורד חוזר לעלות בסוד אור חוזר, ודומה למי שמשליך אבן אחת בכח חזק מלמעלה למטה, שמכח חוזק ירידתה במרוצה למטה, חוזרת לעלות עד מקום המקור שמשם ירדה. וכן בטבע המים היורדים במרוצה למטה, חוזרים לעלות עד מקום המקור שמשם ירדו, וכן החסדים האלו הנק' מים, כאשר יצאו מפי היסוד דאימא שיש בחזה דז"א, מבלי מחיצות, בלי שיעכבם, ירדו במרוצה גדולה בחוזק עד היסוד כנז'. ותכף חוזרים לעלות למעלה בכח, בלי עיכוב ואיחור זמן, ועולים עד היסוד דתבונה, ממקום שיצאו. והנה היסוד הזה הוא בחזה, ושם הוא התחלקות פצול שתי זרועותיו חו"ג, ואז עלה הארת אלו החסדים המגולים, אל שני החסדים אשר בב' הזרועות, והגדילום. וכ"ז נעשה תכף, ברגע א’, בהיותו בן ט' שנים ויום א', כי מקום פצול הזרועות הוא ג"כ בחזה. אבל עלייתם למעלה ברישא דז"א, שהם רחוקים צריך המתנת זמן, כמו שנתבאר, שצריך ד' שנים אחרות.