פירוש הסולם
יח)
אמר רבי יצחק וכו': אר"י, אע"פ שעשתה כל כך בחכמה עם העבד, עוד איני יודע את מעשיה, אם היו כשרים או לא. אלא בא וראה. כתוב
כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות.
כשושנה, זו היא כנסת ישראל דהינו הנוקבא דז"א, שהיא בין הצבאות, כמו שושנה בין החוחים.
ורזא דמלה וכו': וסוד הדבר. יצחק בא מצד אברהם, שהוא חסד עליון ועושה חסד עם כל הבריות. ואע"פ שהוא דין הקשה, מכל מקום נמשך מחסד מאברהם. ורבקה באה מצד דין קשה מבתואל ולבן, ואע"פ שהיא עצמה דין הרפה היתה, בסוד האודם של השושנה, וחוט של חסד היה תלוי עליה בסוד הלובן של השושנה, מכל מקום נמשכה מדין הקשה. והיה יצחק דין הקשה, והיא דין הרפה, וע"כ כשושנה בין החוחים היתה.
חוחים פירושו דינים קשים, כי רבקה היתה מוקפת בדינים קשים מצד הוריה ואנשי מקומה אבל היא עצמה, היתה דין הרפה וממותק, וחוט של חסד. כצורת השושנה, כנ"ל, הרי
שמעשיה כשרים, שלא למדה ממעשיהם, דהיינו שלא היה בה דין קשה כלום. שזה נשמע להיותה משולה לשושנה, שיש בה אודם ולובן.
אי לאו דאיהי רפיא וכו': ואם לא היתה הנוקבא דין רפה, לא היה יכול העולם לסבול דין הקשה של יצחק. כי הארת יצחק הוא אור זכר, שמדרכו להשפיע ממעלה למטה, שבבחינת הארת השמאל נמשך מזה דין קשה מאד, אבל רבקה, שהארתה היא אור נקבה שמדרכה להאיר רק ממטה למעלה, אין בזה דינים קשים אלא דין רפה לבד. ולפי שהארת יצחק מגיע לתחתונים על ידי הנוקבא שהיא דין רפה, על כן יכולים התחתונים לקבל הארה ממוחין הללו. אבל מבחינת יצחק לבד, לא היו יכולים לקבל, כי לא היו יכולים לסבול דינים הקשים הנמשכים עם הארתו כמבואר.
כגוונא דא קב"ה וכו': כעין זה הקב"ה מזווג זווגים בעולם שאחד חזק ואחד רפה, כנ"ל שיצחק היה דין קשה ורבקה דין רפה, כדי שהכל יתתקן כלומר, שיוכלו לקבל גם הארת חכמה והעולם יהיה נמתק, דהיינו שלא יזיק להם דינים הקשים הנמשכים עם הארה הזאת, שהוא משום שמקבלים אותה על ידי הנוקבא, כנ"ל שעי"ז נמתקים הדינים.
