זהר

יח) ודא הוא דאמר לאברם, לך לך מארצך, למה תרי זימני. אלא, פוק מן דירתך ומן גופך, ומן בית אביך, דאית שלם דלעילא. אל הארץ אשר אראך, דא גופא, דאיהי תיבת נח.

פירוש הסולם

יח) ודא הוא דאמר וכו': וזה הוא שאמר לאברם לך לך מארצך. למה ב' פעמים, דהיינו, מארצך וממולדתך. אלא לך מדירתך, ומגופך. אשר ממולדתך היינו מדירתך, ומארצך, היינו מן הגוף שלך, ומבית אביך, היינו משלמות שיש לך עתה מלמעלה, אל הארץ אשר אראך. הוא הגוף שהוא תיבת נח, דהיינו גוף הראוי להלביש הנשמה, כנ"ל.