זהר

יח) תא חזי, אסיר ליה לבר נש לאשדאה מאני דביתא, ולאפקדא ליה לסטרא אחרא, דלא אצטריך, או מלה אחרא דכוותיה, דהא כמה גרדיני נימוסין זמינין לההוא מלה לקבלא ליה, ומההוא זמנא, לא שארו עליה ברכאן, דהא מסטרא אחרא הוא. כ״ש מאן דאזמין ברעותיה על ההוא טיבו עלאה דיליה, לאחרא ולסטרא אחרא. דהא, מההוא דאזמין ליה הוי.

פירוש הסולם

יח) ת״ח אסיר ליה וכו׳: בוא וראה, אסור לו לאדם לזרוק כלי ביתו או דבר אחר שכמותו בכעסו. ולמסור אותם בידי הסטרא אחרא. (כנ״ל פקודי אות תתנ״א) שלא צריך לעשות כן, כי כמה חוקרי דין ומשפט מוכנים לקבל דבר ההוא. ומזמן ההוא. אינן שורות עליו ברכות, כי מסטרא אחרא הוא. כל שכן מי שמזמין מרצונו על הטוב ההוא העליון, דהיינו על הצלם שלו, לאחר ולסטרא אחרא. שזה, מחמת שהזמין אותם לצלמים שלו, היה.