זהר

יח) וברתא דמלכא, איהי היכלא דכל אבר ואבר. מצוה דכל אבר ואבר. אדני, איהו כחשבן היכל. ובגינהא אתמר, אדני שפתי תפתח. יהו״ה איהו בכל אבר ואבר. אדנ״י היכל יהו״ה, בכל אבר ואבר. ואיהי נבואה דכל אבר ואבר. מראה דכל אבר ואבר אתקרי. וכל אבר ואבר אית ליה ספירה ידיעא, היכלא דכלהו, שכינתא תתאה, אדנ״י. וכמה ממנן נטורי תרעין אינון להיכלא, דלא יעלון תמן נביאיא אלא ברשו.

פירוש מעלות הסולם

יח) ברתא דמלכא איהי וכו׳: ובת המלך היינו מלכות דאצילות, היא היכל הפנימי של כל אבר ואבר, מצוה של כל אבר ואבר, אדני שהוא שם המלכות הוא כמספר היכל. ובשבילה נאמר אדני שפתי תפתח. הוי״ה שהוא ז״א דאצילות, הוא האור הפנימי שבכל אבר ואבר, אדנ״י היינו מלכות היא היכל הוי״ה שהוא ז״א בכל אבר ואבר והיא היינו מלכות היא הנבואה של כל אבר ואבר, ונקראת מראה של כל אבר ואבר, כי כל האורות המגולים בה הם מאירים. וכל אבר ואבר יש לו שם של ספירה ידועה המקבלת מן הבחינה שכנגדה באצילות. ההיכל של כלם, הוא השכינה התחתונה, היינו מלכות, שנקראת אדני. וכמה ממונים הם שומרי שערי ההיכל, שהנביאים לא יכנסו שם אלא ברשות.