זהר

יח) כד סלקא ברתא בשיר, נשרא נטיל י׳ בפומא, ועל רישהא. ו׳ בגופא. ה״ה בגדפהא. אד״ם יוד הא ואו הא, רכיב על כלא. ודמות פניהם פני אדם, דא סליק על כלא. ופני אריה אל הימין לארבעתם, דא יהו״ה. ופני שור ופני נשר אינון מרכבה לשמא דיהו״ה ואדם על כלא.

פירוש מעלות הסולם

יח) כד סלקא ברתא וכו': כשעולה הבת שהיא מלכות בשיר, דהיינו בהארת החכמה. הנשר שהוא קו האמצעי תפארת, נוטל י׳ בפה ועל ראשו. ו׳ בגוף. ה״ה בכנפים. היינו הוי״ה פשוטה שה״ס אור הנפש, אד״ם שה״ס הוי״ה במלוי יו״ד ה״א וא״ו ה״א, שה״ס אור הרוח, רוכב על כל החיות, בסו״ה ודמות פניהם פני אדם, זה היינו פני אדם עולה על כל החיות. ופני אריה אל הימין שה״ס חסד, לארבעתם זה הוי״ה היינו הוי״ה פשוטה, וכן פני שור ופני נשר הם מרכבה לשם הוי״ה של בן ד' אותיות לבד והיינו ארבעתם, שה״ס אור הנפש דחכמה, ואד״ם שה״ס הוי״ה במלוי מ״ה שהוא רוח דחכמה, על כלם.