פירוש מעלות הסולם
יח)
ולאו מחלוקת דפרודא וכו': ולא מחלוקת של פירוד, כמו מחלוקת קרח ועדתו שהיה לוי מקו השמאל, באהרן שהיה כהן מקו הימין, וקרח רצה להשליט את קו השמאל לבד (עי׳ רש״י) לקח לעצמו צד אחד נחלק מתוך העדה לעורר על הכהונה. ומחלוקת זו שהיא לשם שמים, משום שמים התחתונים הם בוכים ואומרים אנו רוצים להיות לפני המלך עלת העלות, ורוצים לעלות למעלה דהיינו לחזור לכתר חכמה שלהם, שהם לא ירדו אל המדרגה התחתונה, רקיע שה״ס הפרסא מפריש ביניהם, עד שעלת העלת ע״י זווג של ע״ב ס״ג מוריד את המלכות למקומה ובינה ותו״מ חוזרים למדרגתם ועושה אותם שוה עם כתר וחכמה,
י׳ מצד זה בימין. ו
י׳ מצד זה משמאל
ו׳ שהיא הפרסא באמצע, כעין זה
יו״י שהיא
א׳ והם כלם קרובים לעלת העלות וסוד הדבר ויעש אלקים את שני מאורות הגדולים, והם שוים. ז״ש והיה אור הלבנה כאור החמה.
ואין לשאול, כיון שבעת גדלות כבר ירדה המלכות מן הפרסא למקומה, ובינה ותו״מ חזרו למדרגתם כמקודם, א״כ למה נמצא עוד הקו המבדיל בין י׳ עליונה לי׳ תחתונה מאחר שכבר נתבטל הסיום שבתחת כתר חכמה. והמדרגות הן שוות בקומה אחת. התשובה היא, כי בעולם התקון אחר שבירת הכלים נעשה תקון זה אשר הפרסא לא תתבטל לעולם והיא נמצאת תמיד בו״ק בלי ג״ר, כדי שתשמור על הארת חכמה הבאה אל המדרגה שלא תתפשט ממעלה למטה כמו שהיה בזמן שבירת הכלים, ולכן אע״פ שכבר ישנה הארת ג״ר בא׳ בכל זאת מדרגת הפרסא נשארת בו״ק, ולכן נמצא הקו בתוך א׳ גם בגדלות. וכתר חכמה שהם י׳ ראשונה הם בימין, ובינה ותו״מ שעלו הם בשמאל.
