זהר

יח) זכאה חולקיה דמשה דחמי כל דא, אבל צרופא דא לא אתחמי לעינוי דמשה, אלא צרופא קדמאה דאיהו ויקרא, דא הוה חמי משה, הה״ד ויקרא אל משה. וצרופא דא אחרא לא גליין ליה. בגין דשבחא דב״נ לא מודעין לקמיה. וסימניך, צאו שלשתכם, וכתיב ויקרא אהרן ומרים, וכתיב פה אל פה אדבר בו, וכתיב לא כן עבדי משה, בגין דלא מודעין שבחיה דב״נ לקמיה.

פירוש הסולם

יח) זכאה חולקיה דמשה וכו׳: אשרי חלקו של משה, שראה כל זה, אבל צירוף זה, אוקי״ר, לא נראה לעיניו של משה, אלא צירוף הראשון שהוא ויקר״א, זה היה רואה משה. ז״ש ויקרא אל משה. וצירוף זה האחר לא גילו לו, משום שאין מודיעים שבחו של אדם בפניו. וסימניו, צאו שלשתכם, וכתוב, ויקרא אהרן ומרים, וכתוב פה אל פה אדבר בו, וכתוב לא כן עבדי משה, שאמר כל זה רק לאהרן ומרים ולא למשה, משום שאין מודיעים שבחו של אדם בפניו. פירוש. שאין הקב״ה מגלה שבחה של המדרגה אל המשיג אותה, אלא אחר שכבר חלפה המדרגה וזכה למדרגה חדשה, אז מגלה לו שבחה ושלמותה של ראשונה. הרי שאין הקב״ה מגלה שבח המדרגה, בפניה. בשעת מציאותה.