זהר

יז) בגין דבכל רקיעא ורקיעא, כמה ממנן, וכמה סרכין קיימין תמן. וכד נשמתין נפקין, בעאן לסלקא לעילא, ואי לא זכיין אינון דחיין לון לבר, ואזלין ושאטין בעלמא, ונטלין לון כמה חבילי טהירין, ואודעין לון מלין כדיבן, ולזמנין מלין דקשוט, ממה דאתי לזמן קריב, כמה דאוקמוה.

פירוש הסולם

יז) בגין דבכל רקיעא וכו': משום שבכל רקיע ורקיע כמה ממונים וכמה שוטרים עומדים שם. וכשהנשמות יוצאות, רוצות לעלות למעלה, ואם אינן זוכות, הם דוחים אותן לחוץ, והולכות ומשוטטות בעולם. ולוקחים אותן כמה גדודי רוחות, ומודיעים להם דברי שקר, ולפעמים דברי אמת ממה שיבא בזמן קצר, כמו שהעמידו.