זהר

יז) ונטיל מהאי היכלא, ועאל בהיכלא רביעאה, ותמן כל אינון אבלי ציון וירושלם, וכל אינון קטולי דשאר עמין עכו"ם ואיהו שרי ובכי, וכדין כל אינון נשיאין דזרעא דדוד, כלהו אחידן ביה, ומנחמין ליה.

פירוש הסולם

יז) ונטיל מהאי היכלא ועאל בהיכלא רביעאה, ונוסע מהיכל זה ונכנס בהיכל הרביעי, כלומר, אחר שמשתלם בכל האורות שבהיכל הג', הוא יכול להכנס להיכל הת"ת. ותמן כל אנון אבלי ציון וירושלים וכל אנון קטולי דשאר אמין עובדי כו"מ. ושם כל אלו אבלי ציון וירושלים, עם כל אלו שנהרגו על ידי עמים אחרים עכו"ם. שאר עמין, פירושו, כל העמים אחרים חוץ מעם ישראל. כי אלו שנהרגו על ידי עמים אחרים יש בהם קדושה גדולה עד שנשמותיהם עולות למ"ן וממשיכים אורות הגבוהים שבהיכל זה, והם זוכים בהם. וגם אבלי ציון וירושלים מחוברים עמהם. ואיהו שרי ובכי, המשיח הרואה את אבלי ציון וירושלים והרוגים של האומות הוא מתחיל לבכות, וכדין כל אנון נשיאין דזרעא דדוד כלהו אחידן ביה ומנחמין ליה, ואז כל אלו הנשיאים מזרע דוד, כולם אוחזים בו ומנחמים אותו.
פירוש, כי המדובר כאן הוא במשיח בן יוסף, שהוא מסוד המלכות שמחזה ולמטה דז"א הנק' רחל, וע"כ תכלית גובה עליתו הוא רק עד היכל הרביעי ת"ת, ורק עד מקום החזה שבהיכל זה, ולא למעלה מחזה. אבל הנשיאים זרע דוד הם מהמלכות שמחזה ולמעלה דז"א (כמ"ש לעיל בראשית א דף ק"י ד"ה מלכותא דדוד) ולפיכך בעת שמשיח בן יוסף בא להיכל הת"ת הוא מקבל אורות ומתנחם ע"י הנשיאים מזרע דוד, שהם מבחי' למעלה מחזה שבהיכל זה, ומשתלם על ידיהם, וכאן הוא בחינה ראשונה שבהיכל זה, דהיינו בחינת נה"י.