תוכן

יז. ויחד עם זה יתבאר גדר הב'. ודע שכמו שבארנו ד' האופנים בפרט אחד בעולם הבריאה בלבד, כן הם בדרך כלל בכללות ד' עולמות אבי"ע. אשר ג' גוונים אדום ירוק שחור שבג' עולמות בי"ע הם בחינת החומר, או העצם. וגוון לבן שהוא בחינת עולם האצילות, הוא הצורה המתלבשת בהחומר, דהיינו בג' גוונים הנקראים בי"ע. ובחינת אין סוף כשהוא לעצמו, הוא סוד המהות. והוא שאמרנו בגדר הא', שבבחינת המהות אין לנו תפיסה, שהוא אופן הד' הנעלם בכל העצמים ואפילו בהעצמים שבעולם הזה (כנ"ל באות יב). ובחינת גוון לבן כשהוא לעצמו בלתי מלובש בג' גוונין שבבי"ע, דהיינו אור החכמה כשאינו מתלבש בבינה תפארת ומלכות, הרי היא צורה מופשטת מחומר, שאין לנו עסק בו, ואין הזהר מדבר מאופן הזה ולא כלום, אלא מאופן הא' שהוא ג' גווני בי"ע הנחשבים לחומר, שהם ג' הספירות בינה ת"ת ומלכות, וכן מאופן הב' שהם הארת אצילות המלובש בג' גווני בי"ע, דהיינו אור החכמה המתלבש בבינה ותפארת ומלכות, שהם בחינת צורה בעת שמלובשת בהחומר, מב' הללו עוסק ספר הזהר בכל המקומות. ולפיכך אם המעיין לא יזהר להגדיר מחשבתו והבנתו להשכיל דברי הזהר בכל מקום רק בגדרם של ב' האופנים הנזכרים, מיד יתבלבל לו כל הענין, כי יוציא הדברים ממשמעותם.