תוכן

יז) גם תכוין, כי ברוך עם ד' אותיותיו, הם בגימטריא רל"ב, והם ענין ד' הויו"ת דע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, שהם כמנין רל"ב, וכלם נמשכים בשביל העליון דחכמה הנקרא ברוך. ותכוין שיש גם כן רל"ב אחרים, וימשכו גם ביסוד של הבינה, הנקרא ברכה כנזכר לעיל, שיהיה ג"כ רל"ב, כמנין ברכה עם ד' אותיותיו. והם: כי נודע, כי אהי"ה דמלוי ההי"ן הוא ביסוד דבינה, ותכוין שימשכו שם שאר האהי"ה דיודי"ן ודאלפי"ן כמו שנבאר. ואמנם אהי"ה דההין לבדו אשר שם ביסוד דבינה, הוא רל"ב בציורו: כי ד' ההי"ן שיש בשם זה, יש בהם ג' מיני ציורים, ד"ו, ד"י, וו"ו כנודע, וכאשר תחבר כל הארבע ההי"ן, וכל אחד בג' ציורים הנזכרים יעלו בגימטריא קס"ח, והיו"ד אם תחלק הדל"ת לשני ווי"ן, יהיה בגימטריא ל"ב, הרי קס"ח ול"ב כמנין ר', אחר כך תצייר אות א בציור יו"ד, ותחלק גם הד' לשני ווי"ן, ויהיה ל"ב, ועם הר' הרי רל"ב. ונשארים עתה שני אותיות ל"ף דמלוי אל"ף, ועם אל"ף עצמה הרי פל"א, והוא בחי' השביל דקי"ק, הנקרא פלא, דלא אתיידע לא לעילא ולא לתתא כנזכר, שהוא הוראת היות זווגם תדיר דלא פסיק, ולכן רמוז השביל העליון הנקרא פלא, שהוא יסוד דחכמה, ביסוד דבינה שהוא אל"ף מאהי"ה דההי"ן. והנה נתבאר כי שארית שם אהי"ה הוא בגימטריא רל"ב, ועם פל"א הרי גש"ם, ואלו הם בחי' מ"ן שביסוד של הבינה, הנקראים גבורות גשמים. והנה גם הוא בגימטריא בש"ם עם הכולל, ומשם היה נמשך נשמת משה, וזהו ואתה אמרת ידעתיך בש"ם, וגם הוא בגימטריא שבי"ל, לרמוז כי היסוד של החכמה הנקרא שביל, גנוז שם לעולם, ולא פסיק זווגייהו.