תוכן

יז) ולז"א ויאמר הן עם אחד ושפה אחת לכולם, כלומר שאם לא היו יודעין לשון הקודש, לא היו פועלים השמות כלל. אבל זה החילם לעשות, כי כל כח שיכלו לעשות ולהתחיל בזה, על היותם מדברים בלשון הקודש, לכן לא יבצר מהם, כי בכח שמוש השמות ובכח השבעתם, יעשו כל מה שירצו. וז"ש משל למלך שמסר מפתח אוצרותיו לכמה בני אדם, והיו נכנסין באוצרותיו כל פעם שירצו ואין מוחה, מה עשה המלך כדי שלא יכנסו כשירצה, שינה המנעולים, ולא היו יכולין לפתוח. וכן עשה הש"י, ששינה את השמות למעלה, וז"ש הבה נרדה ונבלה שם שפתם. ועוד שבלבל לשונם, ולא היו יכולין לדבר בלשון הקודש, ואף אם היו משביעים את השמות בלשון אחר, לא היו פועלין כלל, לכן השכיח מהם לשון הקודש, ולא ידעו לעשות שום דבר.