תוכן

יז) וז"ס מ"ש (משלי כ"א ל') אין חכמה ואין תבונה נגד ה', כלומר, אין חכמה דאבא ואין תבונה שהיא מצד אימא, לאותו שהוא נגד ה', כלומר הנגדי של זעיר של הקדושה, והנגדי שלו הוא ס"מ והנחש, כידוע בדרושים והנה עוג מלך הבשן הוא היה מבחינת נחש זה, ולכן כתיב ע"ג חסר, שהוא נגד ס"ג דאימא עם עשר אותיותיו, ואליעזר עבד אברהם, ארז"ל שהוא עוג, והוא כנען בן בנו של נח, והיה ארור ויצא מכלל ארור ונעשה ברוך, ולכן נאמר לו בא ברוך ה' וכו', והכוונה, שהקדושה שנפלה שם בלועה בתוך הנחש הנאחז ברגלי הנוקבא, הוא היה בחינת אליעזר, והטומאה עצמה היה עוג, ולכן נאמר בו שיצא מכלל ארור, שהיה בלוע הקדושה ההיא בתוך הטומאה, ויצא מן האחור מתוך הטומאה, והלך אל הפנים, ונתדבק בחסדים, שהם בהפנים שהם טיפת הדכורא, ולכן היה עבד אברהם, שדבק באברהם שהם החסדים.