תוכן

יז) וזו השאלה, ששאלו לבן זומא, מאין הרגלים, כי אין להם על מה שיסמוכו. והשיב, כי אין בין מים העליונים שהם זכרים, עולם הזכר, למים התחתונים, שהם עולם הנקבה, אלא ג' אצבעות, שהם נה"י, שאין להם אחיזה. ואמרו לו עדיין בן זומא מבחוץ, מקום הקליפות, כי שם הרגלים, כי בעלותם למעלה, והם אצל רגלי הזכר בפנים, הכל קדש, ודע, כי לפי זה, לעולם יש ג' אצבעות בין מים עליונים למים תחתונים, בכל חלקיהם. כי חכמה ובינה שבזכר, למעלה מחכמה ובינה שבה שלש. וכן חסד גבורה שבו, למעלה מחסד גבורה שבה שלש. וכן נצח והוד. וזה ברור. ואחר שהודעתיך סדר אצילות הכלה מתחילה. אבא לבאר דברי התיקונין, כי הכתובים הרומזים לזרועות, הם זרועות הכלה, שהם אצל נצח הוד הזכר. כי מצד הנקבה הם כתובים, בסוד רוח הקודש, שהיא המלכות. ומצד הזכר, נביאים, נצח והוד, דנבואה היא בעלמא דדכורא כנודע. ועל זה הדרך באמוראים ותנאים, כי התנאים מוסדי ארץ, כי נה"י שבזכר הם מוסדי ארץ, כי נמשכים מהם זרועותיה, חג"ת שבה. והנה שבעים זקנים, נתנבאו מצד נצח והוד שבזכר, על ידי משה, בעלמא דדכורא. ואלדד ומידד נשארו במחנה, בעלמא דנוקבא, מצד זרועות שבה. וזה מש"ה, ותנח עליהם הרוח, רוח הקדש, והמה בכתובים: כי נתנבאו מזרועות הכלה, שהם כתובים. וזהו מש"ה והמה בכתובים.