חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת

אות יז

זהר

יז) ויצא יעקב, בקטרא דסתימו, מגו סתרא סתימא נפקא, זהר אספקלריאה דנהרא, כלילא מתרין גוונין, דמתחברן כחדא, כיון דאלין אתכלילו דא בדא, אתחזון ביה כל גוונין. ארגמן איהו, כל חיזו דנהורין, ביה כלילן. רצוא ושוב, אינון נהורין, לא מתעכבן למחמי, חבורא חדא אתחברן בההוא זהר.

פירוש הסולם

יז) ויצא יעקב: בתוך סבך הסתום, ומתוך סתר הסתום, יוצא זהר המראה המאירה, כלול משני צבעים המתחברים יחד. כיון שאלו נכללו זה בזה, נראים בו כל הצבעים. והוא נקרא ארגמן, שכל מראות המאורות כלולים בו, כלומר, כמו צבע ארגמן הזה שהוא התכללות מכל מיני צבעים, כן זהר אספקלריאה המאירה נכללים בו כל האורות.
פירוש. כבר ידעת שכל המוחין יוצאים על סדר ג' נקודות חלם שורק חירק. שמתחילה עולה מלכות המסיימת לבינה, ונופלים ג' כלים התחתונים שהן ג' אותיות אל"ה דאלקים, ומסתלקים ממנה ג' אורות עליונים שהם נשמה חיה יחידה, ונשארה בקומת רוח, בב' כלים שה"ס מ"י דאלקים. (כנ"ל ב"א דף י"ג ד"ה כיון עש"ה). וקומת רוח זו שנשארה, ה"ס י' שנכנס באור ונעשה אויר שה"ס רוח. (כנ"ל ב"א דף ט' ד"ה ועביד) ואור זה הנשאר מכונה הארת חולם, וי' זו שנכנסה באור הבינה ועשאה לאויר, נבחן לסבך, שזה יורה שאור הבינה נעשה מסובך בקשרים שצריכים לפתחם, דהיינו שצריכים לחזור ולהוריד הי', מאויר, ולהחזירה לאור כמקודם לכן, דהיינו שמורידים המלכות מן הבינה למקומה, וג' אותיות אל"ה שנפלו ממנה. חוזרות ועולות ומתחברות למדרגת הבינה, וחוזרות ונשלמות עשרת הכלים וג"ר דאורות. וחזרה זו של ג' אותיות אל"ה אל הבינה, וירידת הי' מאויר מכונה הארת השורק (כנ"ל ב"א דף ט"ז ד"ה ותדע) שעם יציאת הארה זו של השורק נעשה סתימת המאורות, משום שאין החכמה יכולה להאיר בלי חסדים, כמ"ש שם, עד שבא קו אמצעי, שה"ס ז"א, ומכריע ומייחד ב' הקוין, שהם מ"י אל"ה, זה בזה, ונכלל אור החכמה מחסדים ואור החסדים מחכמה ונשלמת הארתם.
ומטרם ביאת קו אמצעי ליחדם זה בזה, נבחנים ב' הקוין, שהם שניהם סתומים, כי הקו ימין שה"ס מ"י, הרי יש בו עוד הי' שנכנסה לאור והוא עוד אויר. והוא נבחן משום זה לסבך סתום, שהסבך שלו עוד לא נפתח. והקו שמאל שה"ס אל"ה שבהם כבר ירדה הי' מאויר והסבך נפתח, אמנם הוא נמצא בהסתרת האור כי הוא חשך ואינו מאיר מחמת חסרון חסדים. והוא נבחן בשם סתר סתום. ונמצא שעם ביאת קו אמצעי המיחדם זה בזה ומשלימם, הוא מסיר סבך הסתום מקו ימין, כי עתה הוא נכלל בהארת השמאל והי' יורדת מאויר, גם ממנו ונעשה אור, כמו השמאל. וגם הוא מסיר סתר הסתום מקו שמאל, כי עתה הוא נכלל בחסדים שבהארת הימין, וכשהחכמה מלובשת בחסדים היא מאירה בכל השלמות. אמנם זה אינו נעשה בבת אחת, אלא מתחילה הוא משלים קו ימין מבחינתו עצמו בלי התכללות השמאל המוריד י' מן האור שלו. דהיינו שדוחה הארת השמאל ומשליט את החסדים שבהארת הימין. ומתוך שמעדיף החסדים שבימין על הארת החכמה שבשמאל, הרי החסדים נכללים בזה מכל השבח שנמצא בהארת השמאל, על דרך שיש בכלל מאתים מנה. ונמצא שמצד אחד לא הוריד כלל הי' מאויר שבקו ימין, ועדיין הוא אויר, שפירושו חסדים בלי חכמה. ומצד הב' נבחנים החסדים עתה לבחינת ראש וג"ר, מתוך שהם עדיפים וחשובים לו יותר מהארת הג"ר שבשמאל. אמנם ראש זה אינו ראש ממש, משום שהי' עוד לא ירדה מאויר שלו, וע"כ הוא מכונה רישא דמהימנותא, כי אור החסדים נקרא מהימנותא, וכיון שהוא ראש מבחינת החסדים בלבד, נקרא רישא דמהימנותא. אלא אחר כך שנעשה התכללות הב' של ימין ושמאל, שהימין נכלל משמאל ממש והי' יורדת מאויר של קו ימין. והשמאל נכלל מימין וגם הוא מאיר עתה כמו הימין, אלא ממטה למעלה (כנ"ל במאמר ז' הבלים), אז נבחן התכללות הזה לראש ממש, כיון שכבר נפתח הסבך שלו. ואלו ב' המדרגות, הראשונה ה"ס יעקב, והשניה ה"ס ישראל, שהוא נוטריקון ל"י רא"ש, ויש ג' מיני התכללות של ימין ושמאל, (כמ"ש בבראשית ב' דף פ' ד"ה ביאור עש"ה.) ותדע שהתכללות א' ה"ס יעקב, והב' והג' ה"ס ישראל.
וזה אמרו, בקטרא דסתימו, מגו סתרא סתימא, דהיינו מתוך הסתימו שבקו ימין והסתימו שבקו השמאל, נפקא זהר אספקלריאה דנהרא, יוצא בסבתם קו אמצעי, כדי ליחדם ולהשלימם, שהוא נקרא, זהר אספקלריאה דנהרא, שהוא הארת הימין כולו, דהיינו חסדים מכוסים. כלילא מתרין גוונין דמתחברן כחדא. דהיינו שכלול מימין ומשמאל. על דרך הנ"ל, שמתוך שמעדיף את הימין על השמאל, נעשה נכלל מהארתו, ונעשה לבחינת ג"ר, אע"פ שעוד לא נפתח הסבך שלו. כיון דאלין אתכלילו דא בדא אתחזון ביה כל גוונין. כיון שהימין נכלל משמאל, נעשה שלם על ידו בכל עשר הספירות כמוהו, שהם ד' גוונים חו"ב תו"מ. ארגמן איהו, הוא נקרא בשם ארגמן, משום כל חיזו דנהורין ביה כלילן, שכל הגוונים של האורות כלולים בקו ימין כמו שכלולים כל הצבעים בצבע ארגמן. כלומר שהצבעים אינם נפרדים בו לד' צבעים ממש, להיותו בהארת החסדים בלבד. אלא שכולם כלולים בצבע האחד של חסדים. וע"כ מדמהו לארגמן.
רצוא ושוב אינון נהורין: אלו האורות הם רצוא ושוב, שהארת הימין רצים למקום הארת השמאל להכלל בו, אבל תכף ומיד הם שבים למקומם להארת הימין. לא מתעכבן למחמי, שאינם נעצרים שם לראות, דהיינו להמשיך חכמה, אלא תכף ומיד הם שבים למקומם. חבורא חדא אתחברן בההוא זהר. הארת הימין והשמאל מתחברים בחיבור אחד באותו הזהר. כלומר שהתכללותם מביא את שניהם להיות בימין בהארת החסדים. והארת השמאל אינה נראה כלל אלא שמתבטלת ונכללת בימין.