זהר

יז) השתא אית לאסתכלא, אי רבקה הות בת עשרין שנין, או יתיר, או בת שלש עשרה, כדין הוא שבחא דילה, דלא עבדת כעובדייהו, אבל עד כען בת שלש שנים הות, מאי שבחא דילה. א"ר יהודה בת שלש שנים הות, ועבידת לעבדא כל ההוא עובדא.

פירוש הסולם

יז) השתא אית לאסתכלא וכו': עתה יש להסתכל, אם היתה רבקה בת עשרים שנה או יותר או לכל הפחות בת שלש עשרה, אז היה נחשב לה לשבח, שלא עשתה כמעשיהם, אבל עד עתה היתה רק בת שלש שנים, מהו השבח שלה, שלא עשתה כמעשיהם.
א"ר יהודה בת וכו': אר"י, בת שלש שנים היתה ועם זה, עשתה אל העבד כל אותו המעשה, משמע בהכרח, שהיה לה שכל כבת עשרים, ולפיכך שבח הוא לה שלא למדה ממעשיהם.