זהר

יז) דבר אחר, מלך: דא אשה יראת ה', כד"א אשה יראת ה' היא תתהלל. לשדה נעבד, דא אשה זרה, כד"א לשמרך מאשה זרה. בגין דאית שדה, ואית שדה. אית שדה, דכל ברכאן וקדושין, ביה שריין, כמה דאת אמר, כריח שדה אשר ברכו ה'. ואית שדה, דכל חירוב, ומסאבו, ושיצאה, וקטולין, וקרבין, ביה שריין. והאי מלך, זמנין דאיהו נעבד להאי שדה, דכתיב, תחת שלש רגזה ארץ וגו', תחת עבד כי ימלוך, וגו', ושפחה כי תירש גבירתה. והאי מלך, אתכסיא נהוריה ואתחשך עד דאתדכי, ואתחבר לעילא.

פירוש הסולם

יז) ד"א מלך דא אשה וכו': פירוש אחר. ​מלך זה היא אשה יראת ה', כמו שאתה אומר ​אשה יראת ה' היא תתהלל. דהיינו השכינה. לשדה נעבד, זה היא אשה זרה דהיינו הס"א, כמו שאתה אומר ​לשמרך מאשה זרה. משום שיש שדה ויש שדה. יש שדה שכל הברכות והקדושות שורות בו, כמו שאתה אומר ​כריח שדה אשר ברכו ה'. דהיינו השכינה. ויש שדה, שכל חורבן וטומאה, וכליה, והריגות ומלחמות, שורות בו. דהיינו הסטרא אחרא.
והאי מלך וכו': ומלך הזה. דהיינו השכינה, לפעמים שהוא נעבד לשדה ההוא, להס"א, שכתוב ​תחת שלש רגזה ארץ וגו', ​ושפחה כי תירש גבירתה. שהשדה דס"א תירש השכינה ח"ו, ואז מלך הזה, שהוא השכינה, נתכסה אורה ונחשכה, עד שתטהר ותתחבר למעלה לז"א.