זהר

יז) כל אלין נקודין צריך לנקדא לון מקראין דאורייתא, כמה דאינון כתיבין בארח קשוט, וכל הוי״ה אית לה משמשא דרכיב עליה, ואיהי מרכבה ליה, וההיא הוי״ה אית לה מנהיגא דשליט עליה, כגון דכורא על נוקבא, ולית רשו לנוקבא ולא לשלוחא דילה למעבד מדעם בלא רשות בעלה, דכל מאן דמקבל איהי נוקבא, מאתר דאיהו מקבל, דדזא דמלה כי גבוה מעל גבוה שומר, וכגוונא דא שליחא לעילא מטטרו״ן, וכמה ממנן דתחות ידיה דאינון שליחן דשכינתא, ושכינתא איהי נוקבא, לית לה רשו לאזלא לשום אתר בלא רשו בעלה, ותא דמלה ויקחו לי תרומה, אם אתון בעיתון דשריא שכנתי ביניכון, ויקחו לי, נסיבו מני רשו בקדמיתא לאתגליא.

תרגום

יז) כל אלין נקודין וכו׳. כל אלו נקודות צריך לנקד את פסוקי התורה, כמו שהם כתובים בדרך אמת. וכל הוי״ה יש לה משמש שרוכב עליו, והוא מרכבה לו, ואותה הויה יש לה מנהיג ששולט עליה כמו זכר על נקבה. ואין רשות לנקבה ולא לשליח שלה לעשות דבר בלי רשות בעלה. שכל מי שמקבל היא נקבה, ממקום שהוא מקבל. וסוד הדבר כי גבה מעל גבה שומר. וכמו כן השליח למעלה מטטרו״ן. וכמה ממונים שתחת ידיו שהם שלוחי השכינה. והשכינה היא נקבה, אין לה רשות ללכת לשום מקום בלי רשות בעלה. וסוד הדבר ויקחו לי תרומה, אם אתם רוצים שתשרה שכינתי ביניכם, ויקחו לי, לקחו ממני רשות בראשונה להתגלות.