זהר

יז) אשר איהו רמיז במלת בראשית, אשר דא אימא, דאיהי אשר אהי״ה, אשר קדשנו במצותיו, אשר קדש ידיד מבטן, דאיהי בטן דאתמר ביה מבטן מי יצא הקרח, הקרח הנורא, מאי נורא דא עמודא דאמצעיתא, מאי קדש ידיד מבטן, בטן דאתמר ביה דא צדיק, אשר דאיהי אימא עלאה, קדשנו בעמודא דאמצעיתא, וצונו בצדיק, על כל פקודא ופקודא, בגין דחד איהו מצוה וחד עושה, חד מצוה על המצוה דאיהי שכינתא, מצות יהו״ה ברה מאירת עינים, וחד עושה עשייתה דאיהו מעשה דפקודא, דהכי אוקמוהו מארי מתניתין גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה

תרגום

יז) אשר איהו רמיז וכו'. אשר הוא רמוז במלת בראשית. אשר זו אימא, שהיא אשר אהי״ה. אשר קדשנו במצותיו. אשר קדש ידיד מבטן, שהיא בטן שנאמר בו מבטן מי יצא הקרח, הקרח הנורא. מה זה נורא, זה עמוד האמצעי. מה זה קדש ידיד מבטן. בטן שנאמר בו זה צדיק. אשר שהיא אימא עליונה. קדשנו בעמוד האמצעי. וצונו בצדיק, על כל מצוה ומצוה. מפני שאחד הוא מצווה ואחד עושה. אחד מצווה על המצוה שהיא השכינה מצות יי׳ ברה מאירת עינים. ואחד עושה עשיתה שהוא מעשה המצוה. שכך העמידוהו בעלי המשנה גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה.