זהר

יז) כד אתפשט רעותא דא, בטש האי נציצו, דאחזי גוון ולא גוון, ועאל בההוא אתפשטותא, ונפק בגוונוי, וסלקא, וקיימא בסליקו גו רעותא ואתפשטותא.

פירוש הסולם

יז) כד אתפשט רעותא וכו': בעת שנתפשט הרצון הזה, דהיינו בעת שאו"א האצילו את ישסו"ת, הכה אותו ניצוץ, שנראה בגוון ולא גוון, דהיינו המפתחא, ונכנס בהתפשטות הזו, ויצא בצבעיו, ועלה ונמצא בעליה תוך הרצון וההתפשטות.
פירוש. מבאר כאן סדר אצילות ישסו"ת בג' קוין שלו. ונודע, שעלית המלכות להתמתק בבינה, עושה את קו הימין, שה"ס חסדים. דהיינו בסוד הי' שנכנסה לאויר, ואח"כ כשנתפשטה המלכות וירדה מבינה, בסוד הי' שיצאה מאויר, נעשה קו השמאל. ואח"כ בא הקו האמצעי ויחד הימין והשמאל זה בזה, ואז נשלמו ג' הקוין. (כמ"ש בפלפה"ס אות ל"ג) וז"ש כד אתפשט רעותא דא, בעת שהרצון, שה"ס החסדים דאי"א נתפשטו להאציל לישסו"ת. בטש האי נציצו דאחזי גוון ולא גוון, דהיינו שתחילה יצא קו ימין, שאותו הניצוץ הנ"ל דמפתחא עלה ונתמתק. ועאל בההוא אתפשטותא, שהאור נכנס בהתפשטות, דהיינו שנתפשט, ויצא הי' מאויר וחזר להיות אור. שזהו קו השמאל. ונפק בגוונוי, היינו שיצא הקו האמצעי הכולל ג' גוונים, לבן אדום ירוק. וסלקא, וקיימא בסליקו, גו רעותא ואתפשטותא, שהקו האמצעי עולה לב' הקוין ימין ושמאל, שהימין מכונה רצון, והשמאל מכונה התפשטות, והוא מקיים בעליתו, את הרצון וההתפשטות. דהיינו שנכללו זה בזה, ומתקיימים.