זהר

יז) וקרא קב"ה לצדיק ברזא דשבת. ונח ביה, ואנח ביה כל ברכאן, לברכא כל שאר יומין. הה"ד, וינח ביום השביעי על כן ברך ה' את יום השבת. מאן יום השבת, הוי אימא דא צדיק.

פירוש הסולם

יז) וקרא קב"ה לצדיק וכו': וקרא הקב"ה את הצדיק בסוד שבת, שהוא יום השביעי, ונח בו. והניח בו כל הברכות לברך כל שאר הימים, כי כל ששת הימים מתברכים משבת, ז"ש, וינח ביום השביעי. על כן ברך ה' את יום השבת. מי הוא יום השבת, היה אומר, שהוא צדיק, דהיינו היסוד, שהוא יוסף הצדיק שהוא בבחינת יום השביעי.