פירוש הסולם

יז) וז"ש (באות י"ב) הויה, דא רזא דאמצעיתא, שה"ס קו האמצעי היוצא מישסו"ת שהוא ת"ת דז"א, רזא דמהימנותא בכל סטרין, כי קו האמצעי מיחד ב' הצדדים הימין והשמאל כנ"ל. וצריכים להמשיך קו האמצעי מן הבינה לז"א מטרם שממשיכים משם קו השמאל, מטעם, שאסור להמשיך הקו שמאל מטרם שמתחבר עם הקו ימין, ולכן ממשיכים מקודם קו האמצעי המייחד ימין ושמאל, ואח"כ ממשיכים קו השמאל, וז"ש אלקינו, דא סטרא דשמאלא, דכליל בימינא וימינא ביה, ואתכלילו דא בדא למהוי חד. כי אחר שהמשכנו קו האמצעי נמצא השמאל כבר כלול בימין וימין בו. וזה שאנו ממשיכים בהמלה אלקינו. וז"ש, ועד הכא אתקשרו ברכאן וכו'. ועד כאן, נתקשרו הברכות זה בזה, ע"י המשכת ג' קוין, כלומר אבל המוחין עוד נמשכו. כי להמשכת המוחין צריכים לעליה ב' (כנ"ל במה"ס אות י').